<h1>שאילתות פרשת שופטים שאילתא ק"נ</h1>
<h2>דף מט.</h2>
שאילתא דאילו מאן דאית ליה דינא בהדי חבריה ומשדר שליחא למיתבעי' בדינא ואע"ג דקני מיניה דכל דינא דדיינת וזכיית ומיחייבת מקבל לי מצי אמר ליה ההוא דאית דינא בהדי' את לאו בעל דברים דידי את ולא אתינא לדינא בהדך דכתיב ואל הזקנים אמר וגו' ואע"ג דקיימא לן דשלוחו של אדם כמותו לאו כל כמיניה דמחייב לאחריני עד דכתיב לההוא שליחא הרשאה עילוי לההוא ממונא אמרי נהרדעאי לא כתבינן אדרכתא אמטלטלי אמר רב אשי לאמימר מ"ט אמר רבי יוחנן זה שליח לפי שאינו שלו וזה בעל לפי שאינו ברשותו פקדון ודאי ברשותיה דמריה קאי איכא דאמרי אמרי נהרדעאי לא כתבינן אדרכתא אמטלטלי דכפריה דמיחזי כי שקרא ואי מעות אינון צריך לאקנויי לי' אגב קרקע [ב"ק ק"ד: ב"מ מ"ו. ב"ב ע"ז: ק"נ:] דרב פפא אקני לרב שמואל בר רב אחא תריסר אלפי זוזי דהוה מסיק בי חוזאי אגב אסיפא דבייתיה ואמרי נהרדעאי כל אורכתא דלא כתביה זיל דון וזכי ואפיק לנפשיך לאו אורכתא הוא ואמר אביי אי כתיב ביה למחצה ולשליש ולרביע מיגו דמשתעי דינא במקצת משתעי דינא אכוליה אמר אמימר אם תפש לא מפקינן מיניה רב אשי אמר כיון דכתיב כל דמתענת מן הדין עלי שליחא שויה ואיכא דאמרי שותפא שויה [גיטין מ"ח:] בעל בנכסי אשתו צריך הרשאה ואי איכא פירי בארעא מגו דמשתעי דינא אפירי משתעי אגופא נמי.
